האירועים הקשים של ה 7/10 הכניסו אותנו לחוויית טראומה קולקטיבית מורכבת.
יש שחוו ועדיין חווים את הנורא מכל והבלתי נתפש ממש על גופם ונפשם, ישירות. אלה גם האנשים שמקבלים יותר הכרה לכאבם ולאתגרים המורכבים איתם הם מתמודדים ומכך גם פונים יותר לקבל מענה טיפולי מותאם.
אני רוצה להתייחס היום לכל השאר. כל מי שלא היה בחזית התופת ההיא של פשעים מיניים ברוטליים ומרושעים, אבל שמע/ה סיפורי עדות, ויש כאלה שגם צפו בסרטונים.
לפני שאמשיך – חשוב לי לחזור ולהדגיש את ההמלצה של גורמי טיפול מקצועיים שלא לצפות בסרטונים. צפייה בהם מצלקת עמוקות את הנפש שגם ככה מטולטלת.
אני כותבת כדי לתת הכרה ותוקף למה שרבים מאתנו חוות וחווים כדי לתת מילים לחוויות.
כדי שכל מי שחווה משהו ממה שאתאר, שתדעו – אתן ואתם לא לבד ויש מה לעשות
בשביעי לאוקטובר המרחב של כולנו למעשה הוצף באנרגיה של פגיעה מינית קשה שלא דמיינו שבני אדם יכולים לעשות. ההצפה הזאת גורמת למגוון ביטויים של טראומה מינית משנית, גם לא.נשים שלא חוו את הטראומה על בשרן.
מהי טראומה משנית?
טראומה משנית מתארת מצב בו אדם מפתח תסמינים פוסט טראומטיים לאחר חשיפה לפרטי אירוע שעבר אדם אחר. התופעה מוכרת בעיקר אצל מטפלים בטראומה, אבל לא רק. במציאות שלנו כרגע כולנו עשויים להיות חשופות וחשופים לטראומה משנית וחשוב לזהות את זה.
הביטויים יכולים להיות מגוונים וממש הפוכים מאדם לאדם ואף מיום ליום.
יש אנשים שהמציאות גורמת להם לירידה דרמטית בתשוקה מינית. יש קשר מובהק בין לחץ נפשי לירידה בחשק. לא כל שכן כאשר התחושה היא שיש סכנה בכל מקום ובכל רגע. (במצבי לחץ הגוף מפריש הורמון בשם קורטיזול, שפוגע בפעילות של הורמון הטסטוסטרון המעורב במערכת הקשורה בתשוקה מינית.)
ירידה בתשוקה זו תגובה נורמטיבית בימי מלחמה משום שרוב האנרגיה מופנית לפעולות ראשוניות מקיימות חיים ופחות לעונג, שנתפס בתת מודע לעיתים כמותרות. בשונה ממלחמות שאנחנו מכירות, בטרור המיני נעשה במכוון הקשר הפוך בין מין ועונג. עד כדי שהרעיון לעשות אהבה עשוי להיתפס כמשהו מרתיע, לא קשור, עד 'אסור' ומטמא.
ההשפעות עשויות להיות לא רק אצל נשים. יש גברים שמטולטלים עד מאד ובתת המודע לא רוצים להכניס עצמם למצב שעשוי באופן לא מכוון לטרגר את בת זוגם או להכליל אותם בטעות בקטגוריית פוגעים.
יש שחשים אשמה לעשות אהבה בזמן שבחוץ מתקיימים דברים נוראיים, ובזמן שאחרים נאבקים על חייהם ועל חיינו כולנו.
יהיו אנשים (לרוב נשים יותר מגברים) שרק הידיעה על המעשים הנפשעים מציפים בהן/ם פלשבקים באמצע מעשה אהבה, גם אם לא היו נוכחות ונוכחים בעצמם באירועים, מה שיוריד בבת אחת, או יציף בכי גדול, או יסגור ויגרום להתכנסות בבת אחת. זה אחד הביטויים המורכבים יותר של טראומה משנית.
ישנם גם ביטויים הפוכים – של עליה בעוררות מינית. עליה בעוררות מינית נחלקת לשתי צורות ביטוי שונות.
צורת ביטוי אחת קשורה בעלייה בהפרשת טסטוסטרון. עצם העובדה שאנחנו במציאות מלחמתית מעלה את מה שאני קוראת לו "אווירה של טסטוסטרון" שהוא גם ההורמון ש"בזכותו" בני אדם יוצאים למלחמות. התחושה היא של הצפה דרמטית באנרגיית חיים הישרדותית, שעשויה להיחוות, בעיקר אצל גברים (אבל לא רק), כתחושה של עוררות מינית גבוהה במיוחד. לפעמים זה מעלה מבוכה גדולה וחוסר אונים – מה לעשות עם מה שקורה בגוף?
יש אנשים שכשהמתח הנפשי שלהם עולה, הם רגילים לשחרר אותו באמצעות סקס – אז גם עכשיו במצב של מלחמה, העוררות המינית שלהם עשויה להתגבר.
ויש ביטויי תשוקה שנובעים מרצון בריא להמשיך לחיות, להמשיך להזרים אנרגיית חיים אוהבת רכה, לבטא קירבה, לבטא אהבה, ולא לתת לרשע אחיזה קבועה בחיינו. להכניס אור כשזה מגיע – זהו ניצחון החיים עצמם.
כל מה שתיארתי יכול להשתנות כל הזמן.
האדם הוא ישות שנמצאת בתנועה מתמדת. יום ככה ויום ככה. החוויה איננה סטטית ואפשר לחוות מכל מה שתיארתי או חלק מזה.
בזוגיות זה יכול לאתגר יותר, משום שלא תמיד יהיה סנכרון. לפעמים אחד יחווה חוויה אחת והאחרת חוויה הפוכה.
מה עושים?
קודם כל מזהים את החוויה. נותנים לה הכרה. נותנים לעצמכן אמפתיה, נושמות.
ההרגל האנושי הוא ישר לרוץ לחפש פתרון
אני מציעה בשלב ראשון לא לחפש פתרון, אלא לשהות. להיות עם מה שנוכח בתשומת לב ונשימה. בחמלה. לחזור להתחבר אל הגוף. לשתף את בן/ת הזוג מה אתם חוות וחווים. להיות.
זו הזדמנות להיות בהתבוננות בלי חיפוש פתרונות
לפעמים the answer is not where the question is
הגוף-נפש מחפש לחזור לאיזון
חפשו את מה שעוזר לכן/ם לחזור לקו האמצע, אל הסנטר
תרגילי נשימה, לצאת לטבע, פעילות גופנית, האזנה למוזיקה מרפאה, נגינה, מגע מרגיע, חיבוק, סדר יום קבוע, ציור, לפעמים מילה טובה או שתיים לא יותר מזה
כשהגוף יצא מאיזון – הקשבה לגוף. שאלו את הגוף מה אתה מספר? שהו עם הגוף בשקט. הוא יספר לכם מה קורה לו ומה יחזיר אותו לאיזון
ולפעמים טלטלות גדולות מביאות עמן גם מרפא גדול. גישה חדשה לגמרי