אינטימיות…
יש שהיא פסגת שאיפתם, יש שהיא חרדתם הסמויה.
יש המבלבלים אותה עם אהבה או מין ויש שלא חוו אותה מעולם.
אינטימיות היא יצירת מרחב שבו אנו משילים את המסכות, את חומות ההגנה, את הצורך להרשים, להישמע חכמים או להיראות אטרקטיביים. מרחב של התפשטות, התקלפות, עירום רגשי ללא שום צורך בהגנות. זוהי היכולת לחלוק עם האחר את רגשותינו הכמוסים ביותר, את חוויותינו הנשגבות וה"נמוכות" באותה נשימה, ללא שיפוט, ללא היררכיה בין המאזין למשתף, לראות את האחר מבפנים ולהראות לו את מי שאנו בתוך-תוכנו.
Intimacy = into me you see 
"אינטימיות היא הקרקע של כל רגע בו אנו עושים אהבה עם אנרגיית החיים שבנו וסביבנו" / לב ארי
לתפיסתי, אינטימיות מלאה היא גם לומר בישירות ופשטות את לבי מבלי לצפות שהאחר יענה על הציפיות שלי או ייקח אחריות על אושרי או להפך. אלא שלעתים החשש שנתאכזב יוצר נתק בנינו לבין עצמנו, חוסר אינטימיות בין חלקים שונים בתוכנו.
בקורס שאני מנחה, "לגעת בעונג", קורס עומק במיניות רוחנית, אני נוגעת בנושא מזוויות שונות.
שאלתי – מה נעים ומה מפחיד באינטימיות? ליקטתי מספר תשובות יחד
נעים: "אינטימיות היא חיבור מאד נקי בין אנשים, כן, אמיתי, אלה הרגעים שאני לגמרי מחוברת עם עצמי ועם האחר, נמצאת במלואי בחוויה, בהוויה, יש בזה משהו מדיטטיבי, חיבור מתוך הרבה שקט, ללא הפרעות חיצוניות, אחדות טוטאלי, ללא פחד, מאפשר לראות דבר כהווייתו ובמלואו, מחיצות נופלות, מסיכות נמסות, סודות קטנים שלמדנו לרקום להגנתנו נראים פתאום חסרי חשיבות. היחד מתחדד בבהירות, הרקע מיטשטש. זו חוויה עילאית שרק בשבילה שווה לחיות"
מפחיד: "שאם יראו מי אני באמת, לא ירצו להיות אתי, פחד להרגיש דחויה, זו חוויה של טוטאליות ואם הרגעים האלה יתרבו אני אאבד את המציאות מסביב. מפחידה האפשרות של חוסר הדדיות. שאני אחשוף עצמי אבל האדם שמולי יישאר עם המסכות וההגנות שלו ואז אחוש בדידות. החשיפה המלאה מעוררת פחד מלעג ונידוי חברתי. שאם אשתף באמת שלי יראו ש"המלך הוא ערום". מפחיד שיתאכזבו ממני. שיצרתי דימוי שלא קיים באמת".
אני מאמינה שהפחד מאינטימיות הוא הגורם מספר אחד לחוויית הבדידות האנושית. הפחד להתגלות במערומינו, ואולי בשל כך להיות ללעג, להיצלב בכיכר העיר, להינטש, יוצרת בבני אדם צורך לבנות חומות הגנה ומסכות.
כך קורה שמערכות יחסים שלמות נבנות על תשתית שהיא חסומה מראש על ידי הגנות.
"אל תגלי את כל הקלפים שלך, כדי שלא ינצלו אותך". על המסר הזה גדלות וגדלים נערות ונערים רבים. והתוצאה: מבוגרים שאינם יודעים לייצר מרחב של אינטימיות, מכיוון שלעולם לא חוו אותה. כשאני צריכה להסתיר חלק מעולמי לנצח נצחים, משהו בתוכי נשאר לעד מנותק מן האנשים הקרובים לי ביותר. וכך הולכת ומתפתחת לה החוויה שאני חייזר בעולם ואין עוד אף אחד כמוני.
במובן מסוים זה אכן נכון. אין עוד אף אחד כמוך. אתה יחיד ומיוחד, את יהלום נדיר ביופיו. אבל הקסם הוא שכולנו כאלה. כולנו יחידים ומיוחדים, ואם נשיל את המסכות ואת ההגנות שעטינו עלינו, נוכל לראות את היופי הקיים בכל אחד ונוכל לזרוח את אורנו בעולם מבלי להתבייש או להסתתר ונרוויח כולנו.
כך גדלה האנושות עם חור שחור ביכולת ליצור אינטימיות מצד אחד, אבל צמאה לאינטימיות מצד שני. התוצאה של החסך הזה מתבטאת בחיפוש תחליפים. התחליף הזמין ביותר הוא מין. אנו גדלים מזה עידנים על מסר ברור שגברים רוצים סקס ונשים רוצות אינטימיות. נכון? לא נכון!!!
משיחות עומק רבות שקיימתי עם גברים ונשים, שנינו רוצים את שניהם. אלא שנשים, בזכות תכונות הורמונליות ואנרגטיות, פיתחו יכולת גבוהה יותר לחלוק אינטימיות בינן לבין עצמן, וגברים חונכו להיות "גבר-גבר", קשוחים וחזקים. להסתיר את הצורך באינטימיות עד כדי כך שיכולת זאת צומצמה על-ידי זוממי מלחמות למיניהם, משום שגבר המסוגל לחוות קירבה רגשית לגבר אחר, איננו יכול לצאת למלחמה ולהרוג את אחיו. אני מרחיקה לכת וטוענת שאנונימיות היא גם מזימה פוליטית שתכליתה להזין חומות הגנה בנינו לבין ה"אויב"
יש הטוענים שנשים פיתחו התנהגות המבלבלת בין מין ואינטימיות. שנשים רבות מתמסרות לחיזור מיני בעוד מה שהן רוצות באמת זו אינטימיות. אני טוענת שהבלבול הזה הוא כלל אנושי ואיננו מגדרי. אין בכך כדי לשלול את היותנו יצורים בעלי תשוקה מינית וייצרית, אלא שהצורך באינטימיות קיים בכולנו ואינו יכול לבוא על סיפוקו על ידי מין נטול אהבה.
היעדר קרבה רגשית עמוקה, היא אחד הגורמים העיקריים לדעיכת המשיכה המינית בין בני זוג.
אז מה עושים? כיצד מגשרים על המרחק שנוצר עם השנים?
מהם התנאים ואבני היסוד לאינטימיות? על כך במאמר הבא…
ב 8/9 נפתחת קבוצה חדשה של "לגעת בעונג" , קבוצת התפתחות מינית רוחנית לנשים
ב 24/10 נפתח קורס לזוגות.
לפרטים יש ליצור אתי קשר בדוא"ל
