שחיקה בתשוקה בזוגיות

"מלכה, זה כבר מזמן לא מה שהיה" כך הן אומרות לי…
איבוד התשוקה בזוגיות. מה שמכונה שחיקה בזוגיות.
גם גברים משתפים, אבל פחות. חוששים להיחשף. כשאני פותחת את מרחב השיחה הם נענים ומגלים את הלב.

לעומת הטענה השגורה של שחיקת הזוגיות, הטענה שלי היא שלא הזוגיות היא הנשחקת אלא האדם מאבד קשר עם עצמו ועם היכולת לחיות את האמת הפנימית שלו ולהיות בקשר ישיר עם המקורות שמזינים אותו, שמזינים את התשוקה, שאינם תלויים בבני הזוג.

שחיקה בתשוקה

הפרט הוא זה שאינו מטפח את החלקים היצריים, יצירתיים, תשוקתיים, את החַיּוּת (liveliness) של הגוף, ונקודה מרכזית – הפרט הוא זה שאינו מטפח מיומנויות של תקשורת גלויה וכנה וחי בתוך משחק שלא הוא קבע את החוקים.
העדר תקשורת גלויה וכנה בשילוב קושי לסלוח לאהובינו על חולשותיהם משאירים משקעים של כעס ותסכול שמחלישים את תשוקת הגוף והנפש ומתבטאים בכל תחומי חיינו.
הפרט הוא זה שמאבד קשר עם החלקים האותנטיים בתוכו ונכנע ללחצי החברה, לכל מה שנכנס לקטגוריה "צריך" ולא לקטגוריה "רוצה".

צריך ללמוד מקצוע, אבל שיהיה רווחי ונחשב, צריך להתחתן, ושיהיה חתן "שווה", צריך להביא ילד לעולם, ועוד אחד לפחות. צריך להתקדם בעבודה, להתמנות למשרת ניהול, להחליף את הרכב כדי להתקדם, צריך לנסוע לחו"ל בקיץ, כי ככה עושים כולם. וצריך לתעד הכול בתמונות, ולשתף בפייסבוק שכולם יראו שנהנית. אוי, ונוספו כמה קמטים, אולי צריך להזריק בוטוקס. והחזה קצת נפל, אולי צריך להכניס סיליקון או לפחות חזייה מרופדת, שלא יראו. צריך להחליף את הנייד למודל חדש, לעשות דיאטה, להכניס את הבטן, להוריד מידה במכנסיים. אה, כן, וצריך לעשות סקס. לפחות פעם בשבוע, אחרת הוא יהיה לחוץ. אחרת היא תחשוב שיש לי מישהי אחרת.

היא (לעצמה): בשבוע שעבר אמרתי שיש לי כאב ראש, אז עכשיו אין ברירה.
הוא (לעצמו): בשבוע שעבר אמרתי שאני עייף מהעבודה, אז עכשיו כדאי שאעשה מאמץ.
זהו מתכון בדוק לאיבוד התשוקה – מין כי "צריך".
"מלכה אין לך מושג בכמה לחצים מיניים גברים עומדים. נדמה לכן הנשים שרק עליכן יש לחץ, כל הדימוי החברתי של גבריות מפעיל עלינו מכבש פנימי ומפעיל שורה של חרדות מאיבוד האון" כך אמר לי גבר אמיץ שהעז לשתף.

האם אתם עוצרים מידי פעם לברר עם עצמכם מה אתם באמת רוצים?
מי אתם בפנים ללא לחצים חברתיים?

האם עצרתם לשיח גלוי לב עד הקצוות עם בן/בת הזוג שלכם להתבונן מחדש במי אתם היום ומהם הרצונות האמתיים שלכם? מי מנהל את המרוץ הזה? אתם או האגו שלכם?

בתסריט הזה שנקרא "חיים" יש שני חלקים עיקריים: הגורמים שעיצבו אותנו ומה שאנו מעצבים בעצמינו.
החלק שנמצא באחריותנו לעצב מכיל תתי-חלקים: הרצונות העמוקים שלנו, אלה של הנשמה, המחשבות שלנו, הכוחות שאנו מגייסים מבפנים כדי לממש את רצון הנשמה, ואם נחזור לנושא הראשי של המאמר – שחיקת המיניות, אזי החלק שאנו אחראיים עליו הוא החיבור שלנו עם הארוטיקה הפנימית שבנינו לבין עצמינו והבחירה לראות את החלקים הארוטיים בבן/בת זוגנו. להתבונן בו בכל יום כביום חדש. זה אימון, וכל מה שקשור באימון, רוב בני האדם נופלים בו מחמת משמעת עצמית ירודה.
הקבלה, הטנטרה, הבודהיזם, כל התורות הרוחניות שיש בהן ממד של התפתחות אישית-רוחנית של האדם בינו לבין עצמו, כולן מדגישות את נושא המשמעת.
המילה משמעת מעלה אולי אסוציאציה לא נוחה, כמו חדר כושר או צבא. אני מציעה להתבונן בה באור חדש: מקורה בשורש ש.מ.ע, כלומר – משמעת עצמית פירושה לתפיסתי לשמוע את הקול הפנימי ולהעניק לו משמעות מחודשת מידי יום.
כאשר באים אלי זוגות לטיפול מיני, הדבר הראשון שאני עושה, לאחר ששמעתי את סיפורם, הוא לפגוש כל אחד בנפרד ולשמוע האם וכיצד האדם כפרט מטפח את הקשר העמוק שבינו לבין עצמו, אומר לעצמו ולאחר את האמת, אוהב את עצמו, עושה דברים שמענגים אותו, מטפח את הגוף באהבה ורכות, מניח לטלפון והמחשב לפחות פעם ביום כדי לפנות זמן של אינטימיות עם עצמו באיזשהו אופן, מטפח מחשבות מיטיבות ומקפיד לראות את כל הטוב שבבן/ת הזוג.
המחשבה שחופשה שנתית חלומית פעם בשנה יכולה להיות המצבר לכל שאר ימות השנה הוכיחה עצמה כשגויה ויוצרת התניה. זמן קצר לאחר החופשה שוכחים אותה ו"צריכים" עוד אחת.

הטיפ שלי אל עצמי ואל כולכם, הוא להפוך כל יום ליום האהבה, לפחות לכמה דקות. בינך לבין עצמך תחילה, ובינך לבין העולם.
צאו אל השמש ותנו לה להאיר עליכן, עשו מקלחת טובה ועיסוי אינטימי עם שמן, אתן לעצמכן, לטפו כל פינה בגוף ובמחשבות, הקשיבו למוזיקה טובה ופיתחו באופן פעיל ומודע את ה"שאלטר" של הארוטיקה הפנימית שלכן/ם, אפשרו לטבע הפנימי שלכן להתמזג עם הטבע החיצוני ואפשרו לעצמכן להעניק את יופייכן בנדיבות לבני הזוג על ידי ראייה של יופיו. וותרו על ציניות, היא מאד מקררת ומרחיקה. ותרו על הצורך הכפייתי להעיר על הבטן הקטנה שהתפתחה עם השנים. במקום זאת אהבו אותה בדיוק כפי שהיא. טיפוח הגוף המגיע ממקום של אהבה ורכות נחווה בתאים כמו חיזוק של אהבה ואילו דיאטות קשוחות או אימוני כושר כפייתיים הבאים ממקום של ביקורת עצמית, נחווים בתאים כמו אלימות עצמית.
טפחו באופן יומיומי את ראיית הטוב אצל האחר, היופי הטבעי.
להחזיר את המיניות לחיים זו בחירה מודעת ופעילה שמשמעה חידוש יומיומי של החוזה עם החיים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

twenty − 15 =

דילוג לתוכן