בואי, בואי ילדתי, בואי שבי פה קצת אתי. ממש בא לי לחבק אותך ולספר לך כמה דברים. אני גם קצת מתביישת ונבוכה, כי זו פעם ראשונה גם בשבילי, לדבר ככה בחופשיות אתך. נו, על מין, את יודעת…אפשר לומר שאני גדלה יחד אתך…
אל תדאגי, לא אשאל אותך כלום עכשיו, רק אם תרצי לספר. רק הקשיבי…
את כבר די בוגרת וכבר יודעת איך באים ילדים לעולם, ואולי אפילו נדמה לך שאת יודעת כמעט כל מה שצריך לדעת על מין. הרי העולם הזה כל-כך פתוח ופורנוגרפיה בכל מקום. המוחצנות הפכה להיות חלק מאיתנו. הכל בחוץ, כל האיברים, כל החוויות הרגשיות, כמעט שום דבר לא נשאר בגדר פרטי, מוצנע, אישי, אולי קצת סודי… כן, יש בסוד משהו מסתורי ומרתק…
בקיצור בתי, כל ההקדמה הזאת כדי לומר לך שבזמן האחרון את ממש נפתחת כמו פרח וזה פשוט מקסים להסתכל עלייך. איך את הופכת מילדה לנערה ותיכף לאישה. איך הגוף שלך מתפתח כל-כך יפה. אל תקשיבי לכל הקולות בסגנון "תכניסי את הבטן". אלה קולות של דיכוי, קולות שמנסים להכניס את האישה לשטאנץ, למשבצת מוגבלת, קולות מסרסים.
תני לה חופש, לבטן המקסימה שלך, היי גאה בה. כי כשמכניסים אותה, כל האנרגיה שלה נעצרת. לבטן יש רגשות משל עצמה. כשמכניסים אותה, היא מתביישת בעצמה ומרגישה אשמה. כן, גם את האגן אל תפסיקי להניע. להיפך, התמסרי לעונג שלו, איך הוא מנדנד מצד לצד כמו גלים בים. לכי זקופה, היי גאה גם בחזה שלך. לא ביהירות. אלא בגאווה ענווה. כמה שזה נשמע סותר. פשוט לאהוב את מי שאת. אל תנסי להידמות לאף אחת.
היי את. רק את.
הרבה קולות רקע יש בגיל שלך, ובעצם בכל הגילים– על בנות ש"נותנות" רק כדי להיות מקובלות, ועל בנים שנדחקים לתוך ציפייה חברתית להוכיח את גבריותם על ידי מין. יש גם קולות אחרים, אלה הבאים באמת מבפנים – של בנים שרוצים מיניות שהיא ביטוי לקשר אוהב, ובנות שרוצות בדיוק אותו הדבר – לבטא את המיניות היפה שלהן כחלק מקשר אוהב. 
יש כמה דברים שממש-ממש חשוב לי לומר לך, כי לי אף אחד לא אמר, ולו היו אומרים הייתי ודאי הרבה יותר שלמה עם עצמי, משום שמין הוא הנושא שמשפיע על חיינו הכי הרבה, הוא מכיל בתוכו את כל הנושאים שבעולם – אהבה ופחד, בטחון וכיווץ, אינטימיות וחשיפה, כנות ושקר, ביטוי אישי, יצירתיות, , קבלה ונתינה, התמסרות ויוזמה, בקיצור – הכול, ובריכוז גבוה. ולמרות זאת אף אחד כמעט לא מדבר על זה…לא באופן שראוי לו – מקום של כבוד והדר.
מין בתי, זה הביטוי הכי גבוה של אהבה וחיבור. קודם כל בינך לבין עצמך, ואז עם אהובך.
אבל תזכרי תמיד – שהגוף שלך הוא המקדש שלך ולכן עשי אהבה כביטוי של אהבה ולא כדי להשיגה.
אל תאפשרי לאחרים לגעת בך בלי הסכמתך. היי קשובה לגופך וגם רכה אתו.
מודעות מינית היא חבל מאד דק להלך עליו – בין התשוקה המתעוררת בך, לבין הגבול שאת שמה בינך לבין קבלת מגע מאחר. לפעמים הגבול כל-כך דק שהוא נע ונד. רגע את רוצה ורגע אחר כבר לא. זה בסדר ילדתי. מותר לך לומר 'לא' בכל רגע נתון ולהתעקש עליו.
מותר לך גם לומר 'כן'. כשזיהית בתוכך את ה 'כן', קבלי אותו באהבה יופי ושלמות. התמסרי ל 'כן' בלי רגשות אשם.
עלייך להיות קשובה גם ללב האחר. לראות אם גם הבחור שאתך רוצה. משום שלמרות הסטיגמה הנפוצה, לפיה בנים מנסים לגרור בנות לסקס שלא על פי רצונן, גם לנשים לפעמים יש התנהגות פולשנית. עלינו לשים לב גם לזה ולהכיר את הצדדים העיוורים שבתוכנו, את הצדדים התובעניים ושואבי האנרגיה מהאחר.
אף פעם אל תשתמשי בגוף שלך כדי להשיג משהו, ואף פעם אל תסחפי לתת את מה שמצופה ממך אם זה לא בא מהלב. באותה נשימה אוסיף גם את המשפט המשלים – אם מצאת את עצמך מתבלבלת, עושה מעשה ומתחרטת – היי סלחנית עם עצמך. לטפי את לבך כציפור פצועה, עד שתשוב ותפרוש כנף.
'נו אמא' את בטח דוחקת בלב 'דברי כבר תאכלס. ספרי לי באמת את הסודות…'
טוב, ההקדמה הייתה גם עבורי, כדי שאוכל לנשום לתוך החשש שלי להיפתח בפנייך…
אז אספר לך: למרות שאת גדלה בדור אינסטנט, שרוצה הכול ישיר, פתוח ואפילו חצוף ובוטה, אני בוחרת דווקא לדבר בשפה קצת יותר פואטית. כי הדימויים שנחרטים בך עכשיו, ילכו איתך שנים רבות…
הכירי את גופך, אהבי אותו והקשיבי לו.
בתי, הגוף שלך הוא כמו כלי נגינה נפלא, וגם כמו גלי הים, שמשתנים כל הזמן. כדי לנגן עליו מוזיקה נפלאה צריך ללמוד אותו. להכיר כל פינה, כל מיתר.
קודם כל עליך להכיר אותו בעצמך, לפני שאת מאפשרת לאהובך לפרוט על מיתרתי גופך מנגינות נפלאות.
כן, מותר ורצוי שתגעי בעצמך. לאט, בהקשבה, לא בחטף, לא בגנבה.
פני לך זמן של שקט עם עצמך, כשהחדר שלך נקי ונעים, שימי אולי מוזיקה רגועה שאת אוהבת, ולמדי לאהוב את עצמך. געי ברכות בכל פינה, לטפי באהבה. אין פה שום מטרה לחתור אליה.
האורגזמה ששמעת עליה, היא לא פרס הצטיינות במירוץ, ולא מדליית ניצחון במערכה.
היא שירת הים הצלולה.
'נו אמא, מה את מגזימה' את בטח חושבת בלבך.
ועכשיו בפשטות – ככל שתקדישי זמן, תשומת לב ואהבה לעצמך, כך תוכלי בהמשך ללמד את אהובך את סודותייך.
געי בך לאט. קחי מראה והתבונני בפרח הנפלא שיש בין רגלייך. הכירי כל קפל כל פינה. אל תשלחי יד ישר לדגדגן, כי העונג הוא לא כפתור הפעלה, הוא טיול נפלא. אפשרי לעצמך להתמסר לעצמך, למתנה האלוהית שקיבלנו – הגוף, שהוא טהור וקסום ונשגב.
ככל שתלמדי להקשיב לתחושות הגוף שלך, ככה תדעי לומר כמעט על כל דבר בחיים אם זה נכון לך או לא.
הגוף שלך היא מורת הדרך הכי מדויקת שלך.
הגוף, על חושיו, הוא המתנה הכי רוחנית שלך!!
כשאת נוגעת בעצמך, שימי לב גם לנשימות שלך. בהתחלה הן איטיות, ואט-אט מתרגשות מעצמן. כמו גלי הים. התמסרי כל כולך לעצמך. ואז יום אחד, או שהיום הזה כבר הגיע, תחושי עוצמת עונג שלא ידעת כמוה. כמו זרמים של עונג חמים שמתפשט בגוף ומעבר לו. תני לעצמך את הזמן השקט להיות עם התחושה, אפשרי לה להתפשט בגופך. לפעמים זה יהיה גועש ורועש, ולפעמים ריגוש שקט ונינוח, לפעמים תהיי שמחה, ולמרבה ההפתעה, לפעמים יבוא בכי גדול. אל תיבהלי ממנו. לפעמים בכי במעשה האהבה הוא ביטוי להתרגשות גדולה שעולה על גדותיה, ולפעמים רגש ששכן שם בפנים הרבה זמן וחיכה להזדמנות להתנקות החוצה. כן, אורגזמה היא גם אנרגיה של ריפוי, לא רק של עונג.
בנות, בנים, ומהות ההבדלים
עכשיו את מוכנה להתחיל לפגוש את אהובך. 'מה להתחיל?' את ודאי שואלת, 'הגוף שלי כבר ממש מתרגש, ממש רועש ושוצף'. ככל שתאטו ביחד, כך הגוף שלך יהיה מוכן יותר.
כי תביני בתי, המנגנונים שלנו, נשים וגברים עובדים הפוך:
נשים מתעוררות לאט, מלמעלה למטה. כמו מפל של מים דקיק שנמסך על ראשינו בעדינות. אנו צריכות מילים מלטפות, פותחות לב, מחמאות, מגע שקט רוגע ואוהב, כדי לחוש בטוחות. רק אז הגוף מתחיל באמת להתעורר.
אז אט-אט אברי המין שלך ממש מזדקפים, כמו אצל הגבר. רק שאצלנו הכל נחבא אל הכלים, נסתר בגננו. אם תביטי במראה תוכלי לראות שהשפתיים החיצוניות והפנימיות מאדימות ותופחות, וכמובן גם הדגדגן.
אז תחושי שאת ממש נרטבת, שם בפרח שלך, לעתים כמעט נוטפת ממש. יש כאלה שיהיו נבוכות, שיחשבו שברח להן פיפי. אבל לא. זה הנקטר שלך, שתפקידו לקדם בברכה את הכניסה של אהובך לממלכה שלך.
להאט- זה סוד הקסם
כדי שהגוף באמת יתעורר, אנו צריכות לחוש סביבה בטוחה, בן זוג שמשדר כבוד והערכה אליך, שמגעו קשוב. רק כשכל המערכות שלנו מרגישות בטחון, אז הגוף מאפשר לעצמו להתמסר. תרגישי איך שרירי האגן שלך נרפים, ומשהו בגוף מתחיל להתרווח ולהתנועע מעצמו.
כשאתם יחד, הביטו קודם בעיניים, ממש אחד אל תוך השנייה, קחי את תשומת לבך אל הלב שלך, שלו, וחברי אותם בדמיונך, לפני שאת מזמינה את בן זוגך אלייך. למדי אותו מה נעים לך, נשמי יחד אתו, פרגני לו את אהבתך במילים רכות. אם את קשובה היטב, גם לעצמך וגם לאיש שאתך, תוכלי מיד לזהות בתדר קולו ובמגע ידיו אם הוא אכן אוהב, גם אם הוא לא אומר מפורשות.
כשאת נוגעת בו, געי לאט. אם הגעתם למצב שאתם ממש קרובים וידיכם נשלחות ברוך ואהבה לאברי המין, אל תסחפי לעשות את מה שראית אולי בסרטים – תנועות מהירות ו"מפמפמות", ההפך.
לפעמים רק הניחי יד כדי להרגיע את התפרצות הר הגעש השוקק שלו. אין שום רע בהר געש, זה הביטוי של תשוקתו.
בנים מתעוררים מלמטה למעלה. קודם מתעוררים אברי המין, ואז האנרגיה עולה למעלה.
האנרגיה המינית של בנים מתעוררת מהר, ותפקידך כאהובתו היא להאט אותה, ממש כפי שתפקידו כאהובך לחמם את האנרגיה שלך. כדי שתיפגשו באמצע – בלב.
אם אתם רוצים להיפגש באמת, לחבר שני לבבות דרך הגוף, אתם צריכים להגיע למצב שבו רטט האנרגיה שלכם נפגש. האיטיות שלך הואצה, והמהירות שלו הואטה, ונפגשו באמצע הדרך – בלב. כעת אתם יכולים להמשיך ולהעלות את הריגוש יחד לגבהים חדשים, משותפים, לפסגת האולימפוס…
להיות נוכחת כאן ועכשיו
מספרים לנו על נפלאות הפנטזיות. אבל דעי לך בתי, שאם את רוצה לחוות עונג עמוק באמת, עליך להניח לפנטזיות ולהיות בנוכחות מלאה כאן ועכשיו, עם גופך, עם נפשך ורוחך ועם כל ישותו של אהובך.
לפעמים תרגישי פער בין מה שדמיינת בעיני רוחך לבין החוויה שחווית. לפעמים תחווי אכזבה. חבקי אותה. גם היא חלק ממך.
הפער הזה יצטמצם לאטו ככל שתלמדו יחד להרפות אל תוך מסע אל הלא נודע.
כשאני הייתי נערה, מין היה טבו בבית. אני רואה שהמציאות לא השתנתה בהרבה. אולי נעשתה יותר מקוטבת – הפורנוגרפיה נעשתה יותר הרסנית, והורים נעשו יותר מפוחדים מילדיהם שלהם ובעיקר מעצמם. אני לא מתרפקת על איזה עבר מפואר דמיוני, ולא מרימה ידיים ממציאות משובשת. אני רואה מסביבי הרבה נקודות אור.
את בתי היא אחת מהן.
היי האור שאת. פרח יחיד ומיוחד.
אהבי את עצמך, את גופך
הודי על מתנת העונג של מיניותך.
זכרי תמיד שמין הוא הביטוי הכי נשגב, הכי עדין, הכי עצמתי, יפה, חופשי, הוא אהבה צרופה.
וזכרי גם שאני פה תמיד אתך ובשבילך, לשאול, לחלוק, להתלבט, לשמוח, לבכות. אולי לא תמיד יהיו לי תשובות. כששאלותייך יהיו לי קשות, נלך יחד לחפש את התשובות…
זהו, דיברתי די,
רוצה גלידה?
* ממליצה לקרוא גם את המכתב לנער. לחצו כאן…
אשמח להצטרף לניוזלטר