מיניות האישה הוא נושא עמוק המקבל התייחסויות שונות מיסודן בתרבויות המערב והמזרח,
התייחסות המשפיעה באופן ישיר על מפלס האושר שלנו.
עבודתם פורצת הדרך של מאסטרס וג'ונסון בשנות החמישים, שני חוקרים שהעזו לקרוא תיגר על דעות קדומות על מין הקיימות בחברה, פתחה למעשה את הדרך לשדה מחקרי חדש – מיניות האדם.
התפקוד המיני שלנו מושפע מגורמים רבים: פיזיולוגיים, נפשיים, תפיסתיים, חברתיים ורוחניים. ככל שהמודעות העצמית שלנו גבוהה יותר, כך נוספים גורמים המשפיעים על החוויה המינית ומוסיפים בלבול.
שינויים פיזיולוגיים אצל האישה בגיל המעבר
מן האספקט הפיזיולוגי, עם תום תקופת הפוריות בחיי אישה, חלה ירידה הדרגתית ברמות הורמוני המין בכלל וברמת האסטרוגן בפרט. שינויים הורמונליים אלה עלולים לגרום לירידה בתשוקה ובעוררות המינית, גלי חום, חוסר שקט פסיכומוטורי, ירידה ביכולת לחוות אורגזמה, יובש נרתיקי, ולעתים עליה בכאבים בזמן קיום יחסי מין. אלה מובילים למתחים אישיים וזוגיים כאחד. שינויים הורמונליים נוספים הקשורים בהורמונים מווסתי שינה, מוסיפים עוד נדבך של מתח ועייפות מצטברת.
מחקרים עם מסרים סותרים
עולם המחקר מבלבל אותנו. מצד אחד אנו קוראות על השינויים ההורמונליים שאנו עוברות, מקבלות לגיטימציה מחקרית לעצור את התפקוד המיני ולהתפנות כל-כולנו לסבתאות, אפיית עוגיות ושיעורי ערב ב"תרבותולוגיה", ודוחות על הסף בקשות של בן הזוג לטפל בקשיים המיניים. מאידך, מחקרים מראים כי 70% מן הנשים מקיימות יחסי מין גם אחרי גיל הפריון ואף נהנות מכך. אז למי להאמין?
נוסיף עוד מעט בלבול: מחקרים חדשים מצביעים על כך שנשים שחוו מיניות טובה לאורך החיים, ירצו להמשיך ולטפח אותה גם בגיל מבוגר ולרוב הן אלה שיזמו טיפול מיני או זוגי כאשר מתעוררים קשיים. ויש אף מחקרים הטוענים שנשים שחוו את מיניותן באופן חיובי, חופשי מספק ומשמעותי בשנות צעירותן יחוו פחות טלטלות הורמונליות בגיל המעבר.
מחקרים אחרים, מדווחים על כך שיש קבוצה גדלה והולכת של נשים שחוות דווקא עלייה בתשוקה המינית לאחר גיל הפריון, והן מספרות על כך שהרווחה הכלכלית, העובדה שהילדים עזבו את הבית והתפנה להן יותר זמן ושקט לטפח את עצמן, כל אלה החזירו רוח נעורים לחייהן האישיים והזוגיים.
יש נשים שמספרות שדווקא ההפסקה של המחזור והפריון גרמה לעליה בחשק המיני, משום שהדאגה להריון לא רצוי כבר לא משחקת תפקיד ראשי בזהירות שבחיי המין.
השפעת האמונות על הפיזיולוגיה
כיום, לאחר שבע שנים של עבודת עומק בנושא המיניות הנשית, הגעתי למסקנה שמכל הגורמים, הגורם המשפיע ביותר על תפקודנו המיני הוא האמונות שלנו על מין. האמונות המיניות שלנו הן פועל יוצא של מארג החוויות המיניות המצטברות שלנו, האופן שבו הן נחרטו בזיכרון של הגוף והאופן שבו פגשו החוויות שלנו את המסרים הגלויים והסמויים שקיבלנו בבית, בבית הספר, במדיה המתוקשרת ועוד. האמונות שלנו הופכות למסלולים נוירולוגיים של ממש במוח, והן אלה שמשדרות מסרים רגשיים לתאים. הרגש שמועבר הוא הפרשנות האישית שאנו עושות לאמונה. 
כך למשל, אישה אשר האמונה הבסיסית הקיימת בתת המודע שלה היא שמין הוא שירות שאישה נותנת לגבר על מנת לקבל בתמורה זוגיות חמה ותומכת, תשמח מאד "לצאת לפנסיה מוקדמת" בגיל המעבר. היא גם תקבל סימוכין לכך במחקרים רפואיים, המבוססים על חוויות גופניות שגם היא תחווה בתכיפות הולכת וגוברת, כגון גלי חום, יובש נרתיקי וירידה בעוררות מינית. אמונה כזאת, גורמת לכל שרירי האגן ובעיקר לנרתיק, להתכווץ באופן קבוע. במילים אחרות – האמונות שלנו הופכות לביולוגיה שלנו. וגם לכך כבר יש סימוכין במחקרים (אני ממליצה על הספר "הביולוגיה של האמונה"/ ד"ר ברוס ליפטון).
מיניות האישה בתרבויות המזרח
כעת בואו נציץ לראות מה קורה בתרבויות אחרות..
על פי הרפואה האיורוודית ההודית, הטנטרה ההינדית והטאו הסיני, האדם אמור לחוות את עצמו כיצור מיני עד סוף ימיו, אלא שאופי החוויה משתנה עם השנים ומעמיק.
כיצד מטפחים את האנרגיה המינית עד זקנה מופלגת?
על-ידי טיפוח אנרגיית החיים המינית – הקונדוליני בסנסקריט, והצ'ינג על-פי הטאו. טיפוח אנרגיית החיים הארוטית הוא יומיומי, ממש כמו הדאגה לתזונה טובה, לפעילות גופנית ולאיזון רגשי. מחקרים מראים שבארצות המזרח ה"פרימיטיביות" התופעה של גלי חום בגיל המעבר איננה מוכרת.
בריאות מינית על פי ההודים והסינים, היא חלק אינטגרלי מבריאות כללית.
במערב אנו קוראים לזה 'אימון' אך במזרח זו הנכחה של הוויה. שילוב של אימון תודעתי המחבר אותנו עם הפן הארוטי של החיים בכללם, ותרגילים להעלאת האנרגיה המינית בגוף וטיפוחה. המיניות, על פי התפיסות הללו, איננה מסתכמת ב"אקט המיני" כפי שמתואר בסקסולוגייה וגם לא במעגל התשוקה המינית. המיניות היא אנרגיית החיים עצמה, החיות (vitality) וההסכמה לחיות בחיבור עם הממד הארוטי והמסתורי של החיים, עם היצירתיות, השובבות, הילדיות, ההתחדשות, הסקרנות…
כיצד לעבור את גיל הפריון בבריאות מינית טובה?
אתן שתי דוגמאות פשוטות וקלות ליישום לתחזוקה יומיומית של אנרגיה מינית:
1. ברמה התודעתית – שימי לב לחושים. התחילי מכך שפעם ביום את יוצאת החוצה לכמה דקות ורק "מאזינה" לרוח. נותנת לעצמך לחוש את האוויר מלטף אותך בפנים, בידיים, ואם מזג האוויר מאפשר, גם בחלקים אחרים של הגוף. אפשרי לעצמך להתעורר מליטוף הרוח. את יכולה להוסיף על כך את ליטוף ידך.
תרגיל דומה אפשר לעשות עם כל חוש למעשה. וכך להעיר את מערכת החושים שלך.
מערכת החושים היא השער אל הרוח והיא פותחת אותנו לשמחה ואהבה שאינם תלויים בדבר אלא בהוקרת החיים עצמם.
2. תחזוקה גופנית: הניעי קלות את האגן כאשר את יושבת ישיבה ממושכת, מצד לצד וקדימה-אחורה. הוסיפי תשומת לב לנשימה והניעי את האגן לקצב הנשימה ברכות. דמייני שבכך את משפרת את זרימת הדם אל האגן, הרחם, השחלות, החצוצרות. אפשרי לעצמך להתענג על התנועה עצמה. אפשרי לעצמך עוררות מינית קלה רק מעצם העונג שבתנועה.
בניגוד לגישת המערב למין, ששמה דגש על "לגמור" (מילה כמעט מלחמתית בעיניי) , על השגת יעד, גישת המזרח שמה דגש על הדרך. כך גם התרגול היומי, מטרתו אינה להביא אותך לסיפוק מספר רב של פעמים, אלא להשאיר את אנרגיית החיים ברמת עוררות גבוהה יותר מאשר את רגילה בדרך-כלל.
חיבור יומיומי עם האנרגיה המינית, מפחית באופן ניכר גם את התסמינים המוכרים שלאחר גיל הפוריות, כגון צניחת רחם, דליפת שתן, וכאבים שונים באגן ובאברי המין הנגרמים משינויים הורמונליים.
אם תתמידי בתרגול, תופתעי לראות שהיצירתיות שלך נפתחת, בכל תחומי חייך ותחושה של חיוניות כללית נטמעת בגוף.
תרגילים לחיזוק רצפת האגן, המוכרים מתחום הפיזיותרפיה והפילאטיס, מתוארים בפירוט רב, ברמה פיזית רגשית ואנרגטית בספרות העתיקה של הטנטרה והטאו, הרבה לפני שנולדה הפיזיותרפיה.
המיניות שלך היא קודם כל ברית בינך לבין החיים, בינך לבין גופך, נפשך ורוחך.
לעתים, שנים רבות של הזנחת התקשורת האינטימית מתנקזות לתסכול מיני מצטבר ורצון להתחפר תחת ערמות הספרים שליד המיטה.
בעוד גיל המעבר הוא הזדמנות פז "לתכנת מחדש" את התודעה המינית שלך, לבחון את האמונות שהוטמעו בך, לבדוק האם את רוצה להמשיך להזין אותן, ולהתבונן פנימה, לזהות מהו הרצון הפנימי העמוק של הישות המינית שאת.
החוויה המינית הנשית בגיל המעבר, תלויה אם כן ברצון שלך כאישה לטפח את מיניותך, ובמידה שבה את מאפשרת לגורמים החברתיים שעיצבו את תפיסתך המינית להמשיך לאחוז בחייך.
המפתיע הוא, שנשים שלוקחות אחריות על אושרן המיני ועוברות תהליך הדרגתי של שינוי תפיסתי ותודעתי ביחס למיניות, שינוי בדפוסי התקשורת המינית הזוגית, ביחד עם תרגול גופני-רגשי-רוחני, משתנים גם הביטויים הפיזיולוגים, העוררות המינית עולה, חל שיפור ניכר בדליפות שתן אם היו, הסיכוך הנרתיקי מתחדש במידה רבה ומחייה את חיי המין ומעלה את מפלס האושר…והשינויים הללו מהדהדים לכל תחומי החיים.
אסיים בסיפור אישי…
בגיל 48, שינויי הגיל התדפקו גם על דלתי. לאחר תקופה של אי סדירות במחזור החודשי, ערב בהיר אחד, חשתי גל חום. ממש לא נעים. הכחשתי. מה פתאום אני? עם מודעות כשלי, אישה שמטפחת את המיניות שלה ועוד מלמדת מיניות. גל חום? מה פתאום. סתם ערב קיץ…למחרת שוב. בדיוק כמו בסיפורים המוכרים. הגלים הולכים ומתעצמים, חוסר השקט הולך וגובר ומגיע ערב אחד שבו הרגשתי שדעתי כמעט נטרפת. אלה הרגעים שבהם מתעוררת המתבגרת המרדנית שבתוכי. כאשר אני חווה פער בלתי נסבל בין הידיעה הרוחנית שלי לבין המציאות הרגשית והגופנית.
זה היה בעיצומו של אירוע חברתי בישוב שבו אני גרה. "אני חייבת ללכת הביתה" אמרתי לבן זוגי. הגעתי הביתה, סגרתי אחריי את הדלת לחדר השינה, פשטתי בגדיי, (ככה אני עושה כאשר יש לי שיח עמוק עם בורא/ת עולם). "אני לא מוכנה לזה!!! לא מוכנה לצאת מדעתי. לא מוכנה לגלי חום. לא מוכנה לאבד את הקשר עם המיניות הערה שלי!" ככה הכרזתי, ביני לבין שמים.
וממש כמו כל מה שאני מאמינה בו ומלמדת, גם הנושא הזה, התבקש לעבור דרכי, כדי שאחווה אותו בגופי.
התקשרתי לקרין גל כהן, חברה שהיא מטפלת סינית וקבעתי לי תור לטיפול. במקביל חיזקתי ממקום חדש את החיבור ביני לבין הישות הארוטית שאני, עם ברית חדשה והסכמה לקבל את האישה המתבגרת שבי באהבה. תוך שבועות בודדים נעלמו כל ה"סימפטומים". ומאז אני מקפידה על שניהם – טיפול תחזוקתי של דיקור, פעילות גופנית המחזקת את החיות (vitality) של המערכת המינית, וטיפוח התודעה והחוויה הארוטית.
העכבה הגדולה שהייתי צריכה לעבור דרכה, היא ה"מה יגידו". בתרבות שלנו אנו רגילות לראות סבתות כבויות מחזיקות מסרגות ואוספות את שערן באיפוק. או במקרה הטוב – נשים שמגלות את ההתפתחות הרוחנית שלהן. אבל מבוגרת מינית?? מה יגידו?
ההבנה שלהיות מבוגרת, "זקנת שבט" ומינית בו זמנית זה לא סותר ואף גורם להזדקנות שמחה, היא שאפשרה עבורי את העבודה הפנימית והשינוי.
הבנת העומקים של המיניות האנושית מאפשרת לנו את הבנת העומקים של כל תחומי חיינו, בהיות המיניות הקפסולה המרוכזת של החיים עצמם.
אם גם אתן רוצות לעשות שינוי, אישי או זוגי, צרו אתי קשר…
לפרטים על המחזור הבא בקורס לגעת בעונג נא ליצור אתי קשר למייל malka.feld@gmail.co
באהבה
מלכה
