חשבתם פעם מדוע יש כל-כך הרבה בדיחות על סקס? התשובה הבנאלית היא משום שזה מעניין את כולם. אבל התשובה האמתית בעיניי, היא משום שאנשים נבוכים ומתביישים לדבר בפתיחות על הנושא שעמוק בתוכנו הוא החשוב והפצוע מכולם. הפיכת הכאב ללעג היא דרך נוחה להתחמקות מלגעת בפחד. אנשים יכולים בקלות לשתף ניתוח מעקפים בלב, אבל על המיניות הס מלדבר.
גברים, כמו נשים, חווים תסכולים אכזבות וקשיים בחוויה האינטימית המינית, אלא שלרוב הם פחות פתוחים לדבר ולעתים קרובות מכחישים ודוחקים את הכאב עמוק פנימה עד שהם עצמם לא רואים אותו… ההכחשה, בעיקר כאשר האישה מעלה את הנושא, מביאה להימנעות המחריפה את הקושי ומעמיקה את הריחוק.
מחקרים מראים כי מעל 90% מן הקשיים בחוויה המינית, אצל הגבר והאישה כאחד, נובעים מקשיים רגשיים ולא פיזיולוגים. אתייחס במאמר הזה לשלושה קשיים נפוצים אצל גברים בריאים.
ירידה בחשק מיני
יש הקוראים לזה אין-אונות או אימפוטנציה. "לא בא לה" הוא ביטוי המתקשר יותר לנשים, אך ירידה בחשק מיני קיימת גם אצל גברים. הביטוי החיצוני הוא קושי להגיע לזקפה, אך מאחורי הביטוי הזה מסתתר לו עולם רגשי שלם הקשור לירידה בשמחת חיים או במשמעותם, חרדות, פחד או רתיעה מנשים, מריבות עם בת הזוג, העדר אהבה, חסך באינטימיות, קושי ליצור תקשורת כנה, כעסים לא פתורים, חוויה של דחייה, נטישה, ערך עצמי, שינויים הורמונליים הקשורים בגיל, חרדות מן ההזדקנות והמוות (גם לצעירים יש חרדות כאלה…) וחרדה ממחלות. לעתים יש טריגר חיצוני כגון פיטורין, מוות של אדם קרוב, קשיי פריון, דאגות הקשורות בילדים ועוד.
הרפואה הקונבנציונלית מצאה דרך לעקוף את הטיפול במקור הרגשי על-ידי המצאת תרופות שונות להגברת האון. אליה וקוץ בה. התרופות הללו מעלות רגעית את החשק, אך לטווח ארוך ממכרות ואף תורמות לעלייה בדיכאון והחרפת הקושי. והכי חשוב – לא נותנות מענה אמתי למקור הקושי.
נהוג לחשוב שהאנרגיה הזכרית מביא אתה את החתירה הנמרצת אל האורגזמה, הכוחנות, הרצון האנוכי לסיפוק היצר. משיחות רבות עם גברים שפתחו לבם בפניי, הקביעה הזאת מלחיצה גם אותם.
לכן, כאשר אישה מביעה את רצונה למין שהוא נינוח יותר, קשוב, רך, חושני, בהתחלה אולי זה נחווה אצל גברים כאיום על הקיים, אך בהמשך הם יברכו כפליים. משום שעול של מתח יורד מגבם ומרחבים חדשים של עונג נפתחים יחד.
מן הכיוון ההפוך, הקושי והחשש של נשים רבות להתחבר גם אל הפן החייתי והפראי של מיניותן, יוצר אצל הגבר תחושה של הלקאה עצמית בושה ואשמה. "איזה מן חלאה אני שיש בי כזאת חייתיות תוקפנית" כך התבטא גבר בטיפול עם דמעות בעיניים. הקושי לקבל את החיה שאנו יוצר בנו בלבול, ותחושות קשות של שנאה עצמית במחשכים.
אנו גם וגם. גם אדם, גם חיה. גם מודעים וגם אינסטינקטואלים. גם עדינים וגם פראיים, כך נוצרנו. ככל שנקבל את הפנים הרבות שלנו כך יפחתו הקונפליקטים המרחיקים אותנו מן המתנה שאתה נולדנו – היכולת והזכות לחוות עונג.
שפיכה מהירה
שפיכה מהירה, או במינוח המוכר 'שפיכה מוקדמת', אינה מוגדרת בזמן, אלא בחוויה האישית של שפיכת הזרע לפני שהגבר רצה שתקרה. אם לפני חדירה, או זמן קצר לאחר חדירה, לפני שהזוג השלים את יחסי המין לשביעות רצונם, או לפני שהאישה הגיעה לסיפוקה, כל זוג יגדיר אחרת. רוב הגברים חווים שפיכה מהירה מידי פעם והיא אופיינית יותר לגברים צעירים וגברים שאין להם קשר זוגי יציב ו/או חווים תקופות ממושכות של היעדר יחסי מין, מה שגורם למתח מצטבר הנוטה להתפרק מהר.
הסיבות לקושי שונות: חרדה, בטחון עצמי נמוך, חוויית דחייה, ציפיות גבוהות של הגבר או של בת הזוג ל"ביצועים", אימפולסיביות, רגישות יתר של המערכת החושית, חוסר ניסיון, רגשות אשם, כעסים שלא בוטאו, התמכרות לפורנוגרפיה, ועוד. כפי שניתן לראות – סיבות רבות ומגוונות.. לעתים נפגוש גבר שחווה הרבה ביקורת, בעיקר מנשים, החל מהאם עד בנות זוג.
קשיים רבים בחוויה המינית מקורם באמונות שנטמעו בנו בגיל ההתבגרות, גיל שבו מתעצבת האישיות הארוטית שלנו. גבר שחווה בגיל ההתבגרות ערך עצמי נמוך וחוויה שבנות לא מסתכלות לכוונו, שהוא לא אטרקטיבי או לא יודע לחזר, עשוי להחזיק בסתר לבו ספק בכך שהוא באמת רצוי ולפתח ריחוק מדמות המחזר הפנימי משום חוסר האמונה בעצמו.
הגישה הטיפולית הקונבנציונלית נותנת תרגילים שונים שיכולים לסייע לשינוי הרגלים מיניים ודחיית השפיכה.
מניסיוני, המענה המדויק והיעיל יותר, הוא גילוי שורש הקושי ומתן מענה לפן הרגשי, בהרבה אהבה, בצד הכלים הגופניים. אם לגבר יש בת זוג, חשוב לערב אותה בתהליך, גם משום שהיא יכולה לסייע וגם משום שלעתים היא חלק מן הסיבה למתח בלא ידיעתה, משום שהתקשורת ביניהם איננה גלויה או מגיעה למבוי סתום. נשים רבות מביעות אכזבה ותסכול משום שכביכול השפיכה המהירה באה על חשבון ההנאה שלהן. גישה זו הופכת את הגבר לנותן שירות, בדיוק כפי שנשים לא רוצות שיעשו אתן, מוסיף קרח ומעצים את הקושי.
גישה סבלנית ואוהבת, הנאה מן המפגש עצמו, ללא ציפיות או תכנונים פנטסטיים, ופתיחת ערוץ התקשורת הרגשית כך שאפשר לדבר על הכל ללא שיפוט או אכזבה, לרוב נותנים מענה טוב ומקרב.
איבוד זקפה פתאומי
זה קורה לרבים וטובים. אתה נמצא עם אישה במרחב שמצופה ממך, ושאתה מצפה מעצמך להיות סופרמן, בריון קשקשים עם אבר הנענה לפקודתך כחייל מסור, מנוף בעל מנוע טורבו. ולפתע מגדל השן נופל ללא הודעה מוקדמת. בושה ומבוכה גדולה, אלף תירוצים נשלפים. אם התגובה שקיבלת ממנה הייתה אכזבה או ביקורת, בפעם הבאה החרדה תופיע כבר בבוקר ומחשבות רעות ילוו את יומך.
אבוד זקפה יכול להיות עבור הגבר כמו העדר רטיבות אצל האישה – סמן להתבוננות פנימית, לבדיקה עצמית האם משהו מן המפגש איננו בהתאמה אל הלב. גברים, כמו נשים, לעתים מפתחים התנהגות מרצה ונכנסים למיטה שלא מרצונם העמוק. לפעמים אבר המין עושה את מה שהלב רוצה ולא מעז – מסרב להיכנס למרחב שלא מדויק לו. אם מהעדר אהבה או משיכה, או מדכדוך, או עניינים רגשיים לא פתורים ועוד.
טיפול בקשיים בתפקוד מיני אצל גברים
ראשית הרשו לי להסתייג מן המושג "תפקוד מיני". השתמשתי בו רק משום התיוג באינטרנט. "תפקוד מיני" מכניס אותנו לתפקיד. זה מאד מלחיץ, מקבע, בוחן, נותן ציון. בעוד החוויה המינית היא הצומת החשוב ביותר בין הגוף הנפש והרוח ואמורה להיות המרחב הכי חשוף, הכי כנה, הכי חופשי ובטוח עבורנו, הכי מרפה ומרפא, הכי מענג וקרוב.
מניסיוני הטיפולי, הדרך היעילה ביותר לטיפול בקשיים בחוויה המינית למיניה היא מתן מענה משולב גוף-נפש-רוח:, אני משתמשת במספר כלים:
1.דמיון מונחה לאיתור מקור הכאב הרגשי והאמונה שנחרטה בזיכרון של הגוף, על עצמי ועל מין, עבודה פנימית לתיקון החוויה והאמונה.
2. כלים להרפיה, כולל הדרכה לנשימה ותנועה, הן בזמן מעשה האהבה והן ביום-יום.
3. שימוש בדימויים מיטיבים במעשה האהבה, במקום בפנטזיות פורנוגרפיות.
4. חיזוק החיבור הישיר אל אנרגיית החיים והאהבה, להחזרת הביטחון העצמי , חיזוק עמוד השדרה הרגשי-רוחני, החיבור אל אדמה ושמים, חיבור אל הליבה האישית, אל המקור המזין אתכם, ותחושת המסוגלות ליצור מרחבים של אמון ואהבה.
5.מתן כלים לתקשורת אינטימית מקרבת וכנה, תוך מתן לגיטימציה לעצמי להיות אותנטי ופשוט כפי שאני.
על תפקיד האישה כמרפאה לאהובה
בכל אישה יש יכולת ריפוי. אישה היא אנרגיה של אדמה, של אם, אהובה ואחות. כל גבר הוא קצת כמו חייל השב משדה הקרב. קצת פצוע, כך גם כל אישה.
זכרי, שלמרות הדימוי המחוספס, גברים הם יצורים רגישים ועדינים. כן! נוסף על כך, איבר המין הגברי הוא חיצוני, מה שעושה אותו כל-כך חשוף ופגיע. תפקיד החייל הקרבי, זה שנדרש ללבוש שריון ולקום מכל נפילה ולהתגבר על הבכי, להגן, לכלכל, להיות חסון ויציב, התפקיד הזה מאד תובעני.
אין כוונתי להיפוך תפקידים, לא להפיכת גברים לנשים רצוני. אני קוראת לכולנו להשיל את השריון ולחזור אל אהבה פשוטה וקרובה.
אישה יכולה באהבתה לרפא את הכאב הכי עמוק. בנדיבות מרצון ולא מריצוי. בהתמסרות להיות מאהבת ומרפאה בו זמנית, ללא מחיצות בין החלקים השונים שבנו, כי בצלם נוצרנו…במגע אוהב, בנשיקות ממיסות, בשליחת אנרגיה נקייה מהלב אל הגוף של אהובך, בהרפיה מהאגו, ללא מילים, בפשטות אלוהית.
עמוק בתוכנו, הכל בסדר במיניות שלנו. למרבה הפליאה, זהו המרחב הבריא ביותר שלנו. אנרגיה מינית היא אנרגיית הבריאה, האלוהים שבתוכנו, האפשרות הנשגבת ביותר של חיבור עם עצמינו ועם האחר. אלה המסכים שעטינו שמפריעים לנו לראות זאת.
