"תגיד איך השמלה החדשה שקניתי?" – "תראי…."
האמת – ככה-ככה. לא מאד מחמיאה לך.
"מה, לא יפה?" – 'שאלת את דעתי לא? ככה-ככה, יש לך יותר יפות מאלה…"
"מה, לא יפה? דווקא מצאה חן בעיניי, לא יפה בעיניך? מה, היא משמינה אותי?"
– 'לא, סתם לא מונחת יפה.'
"אוף, שעתיים תיזזתי בחנויות עד שמצאתי משהו יפה, אתה לא יכול לפרגן?"
כרוניקה ידועה מראש.
את שואלת, הוא עונה תשובה שלא רצית לשמוע, את מתבאסת, נכנס מתח ביניכם עד סוף הערב.
אתם נכנסים למיטה, ומבחינתך – הגבר – אין קשר בין השיחה שהייתה בערב למה שעשוי לקרות במיטה, אבל אצלה נושא רגשי לא פתור יוריד את התשוקה המינית לאפס.
"תגידי את נהנית מסקס איתי?" – 'כן'
"מה כן? ממש, או ככה-ככה?" – תראה מאמי, אם אתה כבר שואל, אז זה בסדר, אבל הייתי רוצה שיהיה יותר טוב'. – "מה, את לא נהנית איתי?" – 'אמרתי לך, אני נהנית, אבל אפשר יותר…מה דעתך שנלך לאיזו סדנה? יכול להיות ממש כיף…'
בבת אחת הדופק שלך מואץ, מערכת העצבים הסימפתטית הפועלת במצבי לחץ נכנסת לפעולה, הדופק מואץ ואולי אתה מרגיש קצת קוצר נשימה. הצבע אוזל מהפנים. האגו נפגע, בדיוק במקום הכי רגיש שלך – האון.
'טוב מאמי, גם את לא ממש זורמת…' אתה מחזיר באותה השפה. – "אני? למה אתה מתכוון זורמת?" – 'נו, לא תמיד בא לך, בלשון המעטה'. – "אוף מאמי, זה בגלל שאתה לא תמיד ממש קשוב אלי…אתה רוצה לעשות V על סקס אבל אצל נשים זה לא עובד ככה…"
מבחינתה זו נקודה שאפשר ממנה להתקדם לכך שתשאל אותה מה באמת עושה לה את זה והיא תשתף אותך, אבל מבחינתך בזה הרגע נסגר חלון להרבה זמן.
בשני המקרים נשאלה שאלה, בשני המקרים השואל הופתע מן התשובה. הייתה ציפייה לפרגון ותמיכה מקיר לקיר, אבל האמת העירומה הביסה את האגו וכל המערכת נכנסה למגננה, התכווצה מעלבון, הלב התכווץ, וכל הגוף אחריו.
מה עושים כאשר בן הזוג שלנו שואל שאלה שתשובה כנה ואמתית עליה עלולה להכאיב? לשקר שקר לבן?
אמירת אמת היא מיומנות שאף אחד לא מלמד אותנו.
רובנו גם לא מקבלים דוגמה לכך בבית הורינו. "תגיד לה שאני לא בבית" אומרת אמא לבנה שענה לטלפון.
"תגידי שאת לא מרגישה טוב" משכנע האיש את זוגתו 'לסבן' את זוג המכרים שהזמין לארוחת ערב.
דוגמאות אינספור לכל אותם שקרים קטנים שבתוך הנפש נחבאים. אלה הקטנים הופכים לגדולים עד שאנו מתבוססים בתוך ביצה של שקרים המובילה למניפולטיביות, בין הורים לילדים, בין בני זוג, בעבודה, בשיחות שלום בין מדינות.
רוב רובנו ידענו כילדים לזהות מתי נאמר שקר לבן, אך מכיוון שכילדים אנו חשים חסרי יכולת השפעה מול הורינו ולעיתים מתביישים להוכיח אותם, השימוש בשקרים לבנים הופך לרוב חלק מהנורמה הפנימית ואנו אף משוכנעים שזה בסדר. 'כדי לא לפגוע'.
שימוש בשקרים לבנים יוצר שני מצבים: בזבוז אנרגיה וחוסר אמון.
בזבוז אנרגיה – משום שלהחזיק שקר 'בבטן' זו פעולה שגוזלת אנרגיה ומחלישה. אנו עסוקים כל-כך בהסתרת האמת מצד אחד ובהמצאת "אמת חלופית מדומה" עד אשר במקום להשקיע את האנרגיה שלנו ביצירת המציאות אותה אנו רוצים, אנו משקיעים אנרגיה בטיוח מציאות לא רצויה והנצחתה.
חוסר אמון – משום שאם אנו עצמינו משתמשים בשקרים לבנים, קטנים ככל שיהיו, בתוך מערכת יחסים כלשהי, הרי שאנו יודעים שגם האחר עשוי להסתיר מאיתנו את האמת המלאה ולכן לעולם לא נדע היכן באמת אנו עומדים והאם כל פרטי התמונה מונחים לפנינו. אנו חיים בתוך אשליה שתופחת ותופחת.
שקרים לבנים הם חלק מן המסכות שאנו עוטים, ואם בחרנו לעטות מסכות, אל לנו להתפלא מכך שפורצים משברי אמון האמת מתפרצת יום אחד כמו מורסה.
זה נשמע אולי כמבוי סתום – הרי כיצד אפשר לשנות הרגלים שנטמעו בנו כל-כך עמוק ולהתחיל לומר את כל האמת? כיצד מתחילים לדבר על הכול בקשר שרגיל לאזורים שאין אליהם כניסה (No talk zone)?
כיצד לומר אמת בלי לפגוע וכיצד לא להיפגע ולהיעלב כאשר בן הזוג משתף באמת כואבת?
זהו שינוי הדרגתי הנובע מהחלטה עקרונית פנימית. להחליף תקשורת חלקית בתקשורת מלאה.
אני לרוב מציעה שיחה שבה מעלים את הנושא בלי שום דוגמאות אישיות. שיחה על הכאב הנובע מן הידיעה שאין אמת מלאה. על הכאב שנובע מן האבסורד המוחלט שאנו אוהבים את בני זוגנו אך לא סומכים על תגובותיהם אם נאמר את האמת. ויתרה מכך – לא סומכים על תגובותינו אנו אם יאמרו לנו את האמת.
לומר אמת ולשמוע אמת – שתי מיומנויות שהחברה שלנו שכחה.
וכל זה – בגלל שכחת האהבה.
אם נחזור לשתי הדוגמאות הראשונות, התסריט יכול היה להתפתח כך:
"אהובה שלי, את יודעת שאני אוהב אותך ואם את שואלת אותי, אני רוצה להיות אמתי אתך.
השמלה הזאת קצת מחויטת מידי לטעמי, ולא מראה את היופי הרך שלך. זה בכלל לא קשור אם משמין או לא. אלא אם מדגיש את היופי שלך או לא. למשל השמלה הירוקה שקנית בחודש שעבר ממש יפה עליך."
אם היית מקשיבה למסר שמתחת למילים, היית יכולה לבחור לראות את החיזוק שבמילותיו ואז להחליט. אם השמלה החדשה אכן לטעמך, דעתו של בן זוגך לא תאכזב אותך ולא תחליש. זכותו להיות בעל טעם משלו וזכית בבן זוג שאת יכולה לסמוך שיומר לך תמיד אמת.
"אהובי, אני אוהבת אותך, אבל בזמן האחרון פחות נהנית במיטה. משום שכשהתחלנו להיות ביחד המין בנינו נבע מהיצר וניזון מההתלהבות של ההורמונים. אבל היום אני רוצה משהו הרבה יותר קשוב ואיטי. אני עדיין אוהבת אותך ומאד הייתי רוצה שנלמד את עצמינו מהתחלה, נלמד להקשיב למי אנחנו היום."
אם היית מקשיב למסר שמתחת למילים, אמנם היא חווה חוסר סיפוק, אבל באותה נשימה פותחת בפניך דלת רחבה לחקירה מחודש של המיניות שלכם. אם תרפה מן האגו והעלבון, תראה שיש כאן אישה אוהבת ואמיצה שאומרת אמת ברכות וגם רוצה לפעול למען הקרבה. כך אתה יכול לתת בה אמון.
לו ניתן לאהבה ללמד אותנו, להיות לנו מורת הדרך, נוכל לשמוע, להשמיע, לשתף, ללמד אחד את השנייה מה טוב לנו, מה יפה בעינינו, מה לא נעים לנו. לו נצא מתוך הנחת יסוד שגם כאשר נאמרים לנו דברים כואבים הם נאמרים ממקום של אהבה, ברוך, בחמלה, בלי תוכחה, ניתן לילדינו דוגמה לעד כמה רחוק אפשר ללכת כשרוכבים על גלי האהבה.
באוקטובר 2015 נפתחות שתי סדנאות:
מין אהבה שכזאת – סדנה לזוגות ו לגעת בעונג – סדנה לנשים. לפרטים לפנות אלי במייל.
